לבדיקות וועדת הכנסת קדמו פניות רבות של הורים והן שהובילו להקמתה. בעיקר הורים שבניהם היו באותה עת חברים בכת של רינה שני. אחד מחבריה, בן קיבוץ, התאבד בעת שירותו הצבאי, מכיוון שלא יכול היה להכיל את הדיסוננס בין האידיאולוגיה של רינה שני שהטיפה נגד שירות צבאי, כנגד החלטתו להצטרף לצבא אחרי פרישתו מהכת. ההתאבדות ההיא, כמו גם מאסרה של שני עקב הטפה לשימוש בסמים-העלו את רמת המודעות הציבורית לנושא הכתות.
בדו"ח נכללו עשר כתות: סיינטולוגיה, אימן, אסט, מדיטציה טרנסדנטאלית, בהגואן ראג'ניש, אננדה מרגה, מוניס, הארה קרישנה, גורו מהראג'-ג'י והכת של שני. במהלך עבודת הוועדה הגישה האסט (גרסה מוקדמת של "הפורום של לנדמרק") עתירה לבג"ץ שלא לכלול אותה ברשימת הכתות. העתירה לא התקבלה. יומיים לפני פרסומו של הדו"ח ניסה עו"ד אהוד אולמרט, שייצג אז את כת האימן, למנוע את פרסומו, אך ללא הצלחה. אבל להורים, שסברו כי מעתה יחוקקו מעתה חוקים שימנעו או לפחות יצמצמו את פעילותן של כתות – נכונה אכזבה.
הוועדה לא מצאה לנכון כי יש לחוקק חוקים חדשים על מנת להילחם בתופעת הכתות. היא המליצה להשתמש בחוקים הקיימים בלבד ותו לא. כמו למשל לאכוף את חוקי הגנת הצרכן כאשר כתות מטעות את הציבור ואינן מצהירות בגלוי מי הן ולהסתייע בדין הפלילי באם יש עברות פליליות לכאורה.
מה אולמרט עושה פה – ישראל: גן עדן לכתות
